כדאי לבדוק את מיקום המטבח ביחס לשאר חדרי הבית.
מה מידת קרבת המטבח לכניסה לבית? האם יהיה נוח להיכנס למטבח עם שקיות מהסופר? (יש לדאוג לכניסה רחבה דיה למטבח).
איזה חדרים / חללים רואים מהמטבח? (משפיע גם על פיזור החום והריחות בבית)
ממקומות אחרים בבית – איזה פינות של המטבח רואים? (נשתדל שפינות אלו תהיינה נאות ומסודרות)
האם למטבח יש חלון? אמצעי איוורור אחר? ועוד…

איחסון – אני ממליצה על "קיר גבוהים" למקרר, יחידות מזווה, תנור בילט אין ומיקרו.
בשאר המטבח לתכנן איחסון מהשיש ומטהעם אפשרות לארונות גבוהים מעל.

חומרים במטבח – יש מגוון גדול של חומרים שונים, חלקם מיוצרים בארץ וחלקם בחו"ל.
אחרי שבוחרים חומר לחזיתות, יש לבחור חומר למשטחי העבודה, לחיפוי על הקיר ולפינת אוכל / דלפק, במידה וקיימים.
בעת בחירת החומרים השונים, צריך להתחשב בסגנון המטבח, בסגנון הבית, ולראות שהצבעים מתאימים.
כדי להתרשם מהצבע, צריך ללכת למקור אור חיצוני ולא לסמוך על מה שרואים בחנויות. ברוב החנויות יש תאורה מאד חזקה, ואנו רואים את החומרים בצורה קצת שונה מאשר הם ייראו אצלנו בבית.

אי במטבח – רעיון האי במטבח נולד באירופה המערבית, בתקופה בה היו בתים/ אחוזות/ טירות של בעלי ממון, וגודל המטבח היה בהתאם.
כדי למנוע ריבים בין אנשי המקצוע השונים במטבח, בנוסף למשטחי עבודה בצמוד לקירות, הגו רעיון של ליצור משטח עבודה גדול ומרווח במרכז המטבח עליו יוכלו לעבוד עוד כמה אנשים.
ישראלים אוהבים לטייל, ונתקלו במטבחים מרווחים עם אי,  מיד רצו ליישם אותו אצלם בבית.
צריך לקחת בחשבון שגודל המטבח הישראלי אינו כגודל המטבח האירופאי שהיה באחוזות ובטירות.
כמו כן, כמות המבשלים במטבח ישראלי אינה הכמות של המבשלים שהיו באירופה.
במילים אחרות – אי במטבח ישראלי דורש גודל מטבח מתאים.
על מנת שלא תהיינה התנגשויות בחלל המטבח (ו"אסונות" בקו הייצור), צריך לקחת מרחקים נתונים ממשטחי העבודה שצמודים לקיר עד לאי, מרחקים שלרוב אין בדירות ישראליות.