האם הבית שלכם הפך למחסן? כך תעשו סדר אמיתי
אתם מסדרים, מארגנים, מוסיפים מדפים, ממלאים עוד קופסאת אחסון – אבל איכשהו, הבית עדיין מרגיש עמוס.
נשמע מוכר? 🤔
נדמה לנו שהפתרון הוא עוד אחסון, אבל ברוב המקרים, הבעיה היא פשוט עודף חפצים.
חפצים שנשמרים "למקרה ש…",
רהיטים שהפכו למעמדי כביסה,
בגדים שמעולם לא נלבשו,
וזה לא רק עניין של סדר, העומס הזה משפיע גם על ההרגשה שלנו.
אז איך יודעים מתי אחסון הופך לאגירה? ואיך יוצרים בית מסודר, מאוזן ונעים, שמשרת אתכם במקום שאתם תשרתו אותו?
במאמר שלפניכם תמצאו את כל התשובות!
אמי נפטרה לפני כחודש. היא גרה בביתה האחרון כעשרים שנים. היו לה הרבה מקומות אחסון (הסנדלרית אינה הולכת יחפה), והיא ניצלה אותם היטב… כמות הניירת, הזיכרונות והחפצים שמצאנו אינה מביישת כמות של… כמה בתים.
כשהאחסון הופך לאגירה, האם הבית שלכם באמת משרת אתכם?
כמה פעמים ניסיתם לסדר את הבית, להוסיף עוד ארון, עוד סלסלה, עוד פתרון אחסון ועדיין הרגשתם עומס? אתם לא לבד. לרבים מאיתנו נדמה שהבעיה היא חוסר מקום, אבל האמת היא שברוב המקרים פשוט מאד יש לנו יותר מדי דברים.
האחסון בבית אמור לשרת אותנו, אך לעיתים קרובות הוא הופך למלכודת: אנחנו שומרים חפצים "ליתר ביטחון", "כי חבל לזרוק", "אולי נצטרך בעתיד", או מתוך קשר רגשי עמוק גם אם הם כבר לא רלוונטיים לחיינו.
וכך, במקום ליצור סדר, אנחנו יוצרים עוד ועוד מקומות אחסון שגורמים לעומס פיזי ונפשי.
זה מתחיל בילדות: ודאי זכורה לכם התקופה בה שמרו בגדי ילדים כדי להעביר לאח.ות, בן.ת דוד.ה "כי חבל לזרוק".
לאחר מכן, כל ילד.ה צברה חפצים אישיים כדי להרגיש אינדיבידואלי.ת ומיוחד.ת, במיוחד אם יש עוד אחים ואחיות.
מעברי דירות הם זמן מצויין לעשות סינון. עם זאת, כשילדים עוזבים את בית ההורים, הרבה פעמים הם עדיין שומרים ארגז או שניים של חפצים כי "זה הבית המקורי".
יש קושי בפרידה מחפצים כי זו פרידה מהרבה דברים אחרים.
אז איך יודעים מתי אחסון הופך לאגירה?
• כשכבר אין לכם מקום אבל אתם עדיין מחפשים היכן להכניס עוד ארון, קופסה או מדף.
• כשאתם לא באמת משתמשים בפריטים, אבל מרגישים אשמה או קושי לוותר עליהם.
• כשיש לכם חפצים כפולים – למשל כמה סטים של כלים, בגדים שלא נלבשו שנים או חפצים שמאוחסנים רק "למקרה ש…".
• כשסידור הבית מרגיש כמו משימה בלתי נגמרת – כי כל ניסיון לארגן מחדש רק יוצר תחושת עומס.
לפני כמה שנים תכננתי בית לזוג עם חמישה ילדים (היו להם שלושה, הם חשבו על רביעי ויצאו תאומים).
הם התגוררו בדירה של כ-140 מ"ר, וכל סנטימטר בה נספר. חישבנו בדיוק איך למקסם את האחסון.
והתוצאה?
יצא שכמעט כל קיר בבית שלהם נוצל לארונות, מדפים ופתרונות יצירתיים לארגון.
היו לזה שני יתרונות מרכזיים:
1. היה להם מספיק אחסון.
2. היה להם בידוד נהדר עם השכנים.
החיסרון היה המחיר הכספי של כל הנגרות ושהדירה קטנה משמעותית.
את זה הם הבינו למעשה כ-12 שנים אחרי, כשפנו אליי להתאים את הדירה לזוג עם 2 ילדים (כי כל השאר כבר עברו לגור בבתים משלהם).
איך להפוך את האחסון לכלי שעובד עבורכם?
✔ שאלו את עצמכם בכנות: האם אני באמת משתמש בזה? האם זה מוסיף לי שמחה או ערך? אם התשובה היא לא, הגיע הזמן לשחרר.
✔ תכננו אזורי האחסון: פתרונות אחסון צריכים להיות נגישים, פרקטיים ומתאימים לשימוש היומיומי שלכם, ולא רק "מקומות להחביא בהם דברים". מחסן למשל הוא מקום אליו נכנסים חפצים שברוב המקרים יוצאים ממנו רק בעת פינוי הבית…
✔ פנו מקום למה שחשוב באמת: בית צריך להיות מקום שנעים להיות בו, לא מחסן. כשהוא מאורגן נכון, הוא מרגיש מרווח ומשרה תחושה של רוגע.
נחזור לאמא שלי:
אישה שגרה בגפה עשרים שנים. אפשר היה לצמצם ניירת של חשבונות הבית, של חשבוניות על כל רכישה שנעשתה, למיין בגדים, נעליים. (מסמכים חשובים לשמור 7 שנים).
להחליט איזה חפצי נוי היא אוהבת יותר ולתת את השאר (מצאנו מקום בארון עם 5 מדפים של אגרטלים).
בגזרת כלי הבית, אפשר וכדאי גם לצמצם מדי כמה שנים. מתנות שלא אוהבים, להיפרד (כן, גילינו עוד כמה מדפים של מתנות באריזתן…) וספרים.
היו לה המון ספרים.
כל מי שהגיע לשבעה (והגיעו הרבה) יכול היה לבחור איזה ספר.ים שהוא רוצה לקחת. ובסוף תרמנו עוד כ-240 ספרים…
מה עושים עם חפצים מיותרים?
אם גיליתם שיש לכם יותר מדי דברים, יש כמה דרכים להיפרד מהם בצורה חכמה:
לתרום: יש הרבה אנשים שזקוקים לבגדים, רהיטים או כלי מטבח שסתם תופסים לכם מקום.
למכור: חפצים במצב טוב יכולים למצוא בית חדש דרך יד שנייה.
למחזר: לפעמים חפצים שאין בהם צורך כבר לא שמישים, וניתן להפנות אותם לפסולת ממוחזרת.
📌 טיפ ממני: אחסון הוא אמצעי, לא מטרה. אם אתם מרגישים שהבית עמוס מדי, אולי הגיע הזמן לסנן ולפנות מקום לדברים שבאמת עושים לכם טוב!
