שלוש פיאצות מפורסמות במיוחד

פיאצה נאבונה ברומא

האצטדיון של דומיטיאנוס (העת העתיקה)
מבנה הכיכר בצורת אליפסה, כי היא נבנתה בדיוק על חורבות אצטדיון דומיטיאנוס משנת 86 לספירה. נערכו במקום תחרויות אתלטיקה ומירוצי סוסים. 

שיא הבארוק (המאה ה-17)
הכיכר כפי שאנו מכירים אותה היום עוצבה במאה ה-17 על ידי גדולי האדריכלים של תקופת הבארוק. האפיפיור, אינוקנטיוס העשירי, הפך אותה למפגן כוח של משפחתו (פמפילי).
המבנה הבולט בכיכר הוא כנסיית סנט'אנייזה אין אגונה, שנבנתה על ידי בורומיני.

מזרקת ארבעת הנהרות
במרכז הכיכר ניצבת "מזרקת ארבעת הנהרות" של ברניני. (Fontana dei Quattro Fiumi). היא מייצגת את ארבעת הנהרות הגדולים ביבשות שהיו מוכרות אז: הנילוס (אפריקה), הגנגס (אסיה), הדנובה (אירופה) והריו דה לה פלטה (אמריקה). במרכזה ניצב אובליסק מצרי ענק.
ישנה שמועה שהפסלים במזרקה של ברניני נראים כאילו הם מגינים על עצמם מפני קריסת הכנסייה של בורומיני ממול, בעוד הפסל על חזית הכנסייה מביט הצידה כדי לא לראות את המזרקה. (במציאות, המזרקה הושלמה לפני שבניית חזית הכנסייה החלה, אבל הסיפור מוסיף המון קסם לביקור).

הכיכר היום היא מוקד של ציירי דיוקנאות, בתי קפה ותיירים, והיא נחשבת לאחת הדוגמאות הטובות בעולם לתכנון עירוני שמשמר את העבר בתוך ההווה.

פיאצה דל קאמפו בסיינה

השוק המרכזי, מהמאה ה-12
לפני שהפכה לכיכר מרוצפת, השטח היה שוק פתוח בנקודת המפגש של שלוש הגבעות עליהן בנויה סיינה. המיקום נבחר כשטח "נייטרלי" שאינו שייך לאף אחת מהשכונות (ה"קונטראדות") היריבות.

העיצוב הייחודי: "הקונכייה"
ב-1349 רוצפה הכיכר בלבנים אדומות בדפוס "אדרת דג" (Fishbone). הריצוף מחולק ל-9 מגזרים על ידי פסי שיש לבנים. מחווה למועצת התשעה ששלטה בעיר.
הצורה הקעורה שלה מזכירה קונכייה או את מעטפת המגן של מדונה (הפטרונית של סיינה).

מזרקת השמחה (Gaia)
ב-1419 הוצבה בכיכר מזרקה מרהיבה (Fonte Gaia). היא נקראת כך בגלל השמחה הגדולה של תושבי העיר כשהצליחו סוף סוף להוביל מים אל לב הכיכר דרך מערכת צינורות תת-קרקעית מורכבת.

הפאליו (Il Palio)
החל מהמאה ה-17, הכיכר הפכה לזירה הרשמית של הפאליו. זהו מרוץ הסוסים המפורסם והיצרי בעולם. פעמיים בכל קיץ, הכיכר מתמלאת בעפר ובלבנים והופכת למסלול מרוצים שבו הקונטראדות מתחרות על הכבוד העירוני.

הכנסייה לא נמצאת במרכז פיאצה דל קמפו. בשונה מרוב הכיכרות באירופה, זה מעיד על כך שהכיכר נבנתה כסמל של כוח אזרחי וחילוני, ולאו דווקא דתי.

פיאצה סן מרקו בונציה

פיאצה סן מרקו (Piazza San Marco) היא הכיכר היחידה בוונציה שנקראת "פיאצה" (האחרות נקראות פשוט "קמפו"), וזה לבדו מעיד על חשיבותה.

המרכז הפוליטי והדתי
במשך מאות שנים, הכיכר הייתה מרכז הכוח של הרפובליקה הוונציאנית. היא מחברת בין בזיליקת סן מרקו (הסמל הדתי) לבין ארמון הדוג'ה (מרכז השלטון). השילוב בין השניים יצר מתחם עוצמתי שנועד להרשים כל סוחר או דיפלומט שהגיע לעיר מהים.

בזיליקת סן מרקו: "כנסיית הזהב"
הבזיליקה היא יצירת מופת של אדריכלות ביזנטית, מלאה בפסיפסים מוזהבים ועמודים שהובאו כשלל ממסעות בים (בעיקר מקונסטנטינופול). על חזית הכנסייה מוצבים ארבעת סוסי הברונזה המפורסמים, שנשדדו גם הם במהלך מסעי הצלב.

הקמפנילה (מגדל הפעמונים)
המגדל האדום הגבוה ששולט על קו הרקיע של הכיכר הוא למעשה שחזור. המגדל המקורי, שעמד שם מאות שנים, קרס לפתע ב-1902 (באופן פלאי, אף אחד לא נהרג למעט החתול של שומר המגדל). הוא נבנה מחדש "בדיוק איפה שהיה ובדיוק כפי שהיה".

האקווה אלטה (Acqua Alta)
בגלל מיקומה הנמוך, הכיכר היא המקום הראשון שמוצף בוונציה כשיש גאות גבוהה. בעוד שתיירים נהנים ללכת על גשרי עץ זמניים או ללבוש מגפי גומי צבעוניים, עבור הוונציאנים זו תזכורת מתמדת למאבק של העיר מול הים.

בתי הקפה והיונים
הכיכר מפורסמת בבתי הקפה ההיסטוריים שלה, כמו קפה פלוריאן (שנפתח ב-1720 ונחשב לאחד העתיקים בעולם). עד לפני כמה שנים, האכלת אלפי היונים בכיכר הייתה אטרקציה תיירותית מרכזית, אך כיום היא אסורה על פי חוק כדי לשמור על המונומנטים מפני נזקי הלשלשת.

בונוס: שני העמודים הגבוהים בקצה הכיכר (ליד הים) נושאים את פסלי הקדושים של העיר: האריה המכונף של סן מרקו וסן תיאודור.
בעבר, המרווח בין העמודים הללו היה המקום שבו הוצאו להורג פושעים, ולכן וונציאנים מאמינים עד היום שזה מביא מזל רע לעבור ביניהם!